פרסמו עליכם דברי דיבה? נפגע שמכם הטוב? או שהוגשה נגדכם תביעת לשון הרע? משרד עורכי דין אתי חסיד מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בתיקי לשון הרע, פרסומים ברשת, שיימינג, ביקורות פוגעניות וסכסוכים בעלי השלכות על המוניטין.
תיקי לשון הרע נראים אחרת לחלוטין מנקודת מבטו של מי ששמו נפגע ומנקודת מבטו של מי שנדרש להתגונן מפני תביעה. משרד עו"ד אתי חסיד מייצג לאורך השנים תובעים ונתבעים כאחד.
פוסט, הודעת וואטסאפ, ביקורת בגוגל, פרסום במקום העבודה, כתבה או האשמה פומבית עלולים לגרום לפגיעה קשה בשם הטוב ובמוניטין. לפני שפועלים, חשוב לבחון את הפרסום, לתעד אותו ולגבש דרך פעולה מתאימה.
מה ניתן לעשות? 02 קיבלתם כתב תביעה?עצם הגשת התביעה אינה אומרת שהפרסום בהכרח אסור או שאין לכם הגנות. יש לבחון את הדברים שנאמרו, את ההקשר שבו פורסמו ואת ההגנות האפשריות, ולבנות את קו ההגנה כבר מהשלב הראשון.
כיצד מתגוננים?עו"ד אתי חסיד משלבת ניסיון רב בניהול הליכי לשון הרע עם היכרות עמוקה של עולם התקשורת, הפרסום והאופן שבו מידע נוצר, מקבל תהודה ומשפיע על שמם של אנשים ועסקים.
במשך שנים שימשה עו"ד חסיד כעיתונאית וחברת מערכת בכירה בעיתונות הכתובה ובהמשך ככתבת טלוויזיה ובמאית תיעודית. הרקע הזה מעניק לה נקודת מבט נוספת בתיקים שבהם נדרש להבין לא רק מה פורסם, אלא גם באיזה הקשר, בפני איזה קהל ומה עשויה להיות משמעותו של הפרסום.
משרד עו"ד אתי חסיד מייצג גם תובעים וגם נתבעים. ההיכרות עם שני צדי המתרס מאפשרת לבחון כל תיק גם דרך הטענות של הצד שמנגד ולבנות את האסטרטגיה בהתאם.
לשון הרע יכולה להופיע בפוסט, בביקורת בגוגל, בקבוצת וואטסאפ או בתוך מקום העבודה. בסרטונים הבאים עו"ד אתי חסיד מתייחסת לכמה מהמצבים שמגיעים שוב ושוב לפתחם של בתי המשפט.
לא כל אמירה מעליבה ולא כל ביקורת הופכות באופן אוטומטי לתביעת לשון הרע. כדי להבין האם קיימת עילה משפטית, יש לבחון את הפרסום, ההקשר שבו נאמר והנסיבות שסביבו.
פרסום מכפיש יכול לעורר רצון להגיב מיד, לדרוש התנצלות או להשיב למפרסם באותה מטבע. אבל דווקא בשלב הראשון, פעולה מסודרת ושקולה יכולה להיות משמעותית להמשך הטיפול במקרה.
שמרו את הפרסום כפי שהופיע: צילומי מסך, קישורים, מועד הפרסום, תגובות, שיתופים וכל פרט שעשוי ללמד מי פרסם ולמי הדברים הגיעו. פרסומים ברשת יכולים להימחק או להשתנות במהירות.
יש הבדל בין הודעה שנחשפה לאדם בודד לבין פרסום שהופץ בקבוצת עובדים, בפייסבוק, בגוגל או בפני קהל רחב. היקף החשיפה והדרך שבה הופץ הפרסום הם חלק מהתמונה המשפטית.
תגובה מהירה ומתלהמת עלולה להרחיב את הסכסוך ואף ליצור פרסומים נוספים. לפני שמגיבים, כדאי להבין מהי מטרת הפעולה ומה הדרך הנכונה להתמודד עם הפרסום שנעשה.
בהתאם לנסיבות ניתן לבחון דרישה להסרת הפרסום, תיקון או התנצלות, פנייה משפטית למפרסם ובמקרים המתאימים גם הגשת תביעת לשון הרע. לא בכל מקרה התביעה היא הצעד הראשון.
המטרה אינה רק לשאול האם הדברים פוגעים. צריך לבדוק מה בדיוק פורסם, באיזה הקשר, בפני מי, האם קיימות למפרסם הגנות ומהי הדרך הנכונה להתמודד עם הפגיעה בשם הטוב.
תביעת לשון הרע עלולה להיות מלחיצה, במיוחד כאשר הסכום הנתבע גבוה והפרסום נעשה במסגרת סכסוך טעון. לפני שמודים, מתנצלים או ממהרים להגיע להסדר, חשוב להבין מה בדיוק נטען ומהן אפשרויות ההגנה.
חשוב לשמור את הפרסום המקורי, ההתכתבויות, צילומי המסך וכל חומר שמסביר את הנסיבות שבהן הדברים נאמרו. לעיתים ההקשר המלא משנה באופן משמעותי את הדרך שבה הפרסום נתפס.
יש לבחון האם התקיים בכלל פרסום, כיצד אדם סביר עשוי להבין את הדברים, האם ניתן לזהות את התובע מתוך הפרסום ומה היה ההקשר שבו נאמרו הדברים.
חוק איסור לשון הרע כולל שורה של הגנות. בהתאם לנסיבות המקרה ניתן לבחון, בין היתר, טענות הנוגעות לאמת בפרסום, תום לב, עניין ציבורי ופרסומים המוגנים על פי הדין.
אחרי שמבינים את העובדות ואת החשיפה המשפטית, ניתן להחליט האם לנהל את ההליך, לפעול לצמצום המחלוקת או לבחון אפשרות להסדר. ההחלטה צריכה להתקבל על בסיס התיק עצמו.
לא כל תביעה מחייבת התגוננות באותה דרך. בתיקי לשון הרע יש משמעות למילים שנבחרו, להקשר שבו נאמרו, לזהות הנמענים, למטרת הפרסום ולראיות הקיימות סביב האירוע כולו.
פרסום פוגעני יכול להופיע כמעט בכל זירה שבה אנשים מתקשרים: במקום העבודה, בקבוצת וואטסאפ, בביקורת על עסק, בסכסוך משפחתי או בפרסום תקשורתי רחב.
ביקורת צרכנית יכולה להיות לגיטימית גם כשהיא שלילית. אולם כאשר היא כוללת עובדות שקריות, האשמות חמורות או השתלחות שאינה עניינית, עולה השאלה האם נחצה הגבול שבין ביקורת מותרת לבין לשון הרע.
גם הודעה בקבוצת עובדים, הורים, שכנים או לקוחות עשויה להיחשב פרסום. אין הכרח שהדברים יופצו בפני אלפי אנשים כדי שתעלה שאלה של לשון הרע.
ביקורת מקצועית וניהול עובדים אינם בהכרח לשון הרע. מנגד, הפצת טענות חמורות או משפילות בפני עובדים, מנהלים או מעסיקים פוטנציאליים עלולה לפגוע ישירות במעמדו המקצועי של אדם.
פוסט, שיתוף או פרסום בקהילה מקוונת יכולים להפיץ מידע במהירות לקהל גדול. גם מחיקה מאוחרת אינה בהכרח מעלימה צילומי מסך, שיתופים והעתקים שכבר הופצו.
תלונה לרשות מוסמכת עשויה ליהנות מהגנות הקבועות בדין, אך כאשר נטען שמדובר בתלונת סרק שנמסרה שלא בתום לב, עשויה להתעורר גם שאלה של פגיעה בשם הטוב.
בסכסוכים משפחתיים טעונים עלולות להישמע האשמות קשות בפני בני משפחה, חברים, מוסדות או גורמים נוספים. יש לבחון כל פרסום לפי המקום שבו נאמר והנסיבות שסביבו.
כאשר הפרסום מופיע באתר חדשות, בתוכנית, בכתבה או באמצעי תקשורת אחר, יש משמעות מיוחדת לאופן הצגת הדברים, לכותרת, להקשר, לזכות התגובה ולהיקף החשיפה. זהו אחד התחומים שבהם הרקע התקשורתי של עו"ד אתי חסיד משתלב ישירות בניסיון המשפטי שלה.
עו"ד אתי חסיד מסבירה על הקשר שבין תלונת שווא לבין האפשרות לפעול בעילת לשון הרע.
מה קורה כאשר סכסוך זוגי ומשפחתי גולש להאשמות ולפרסומים כלפי אנשים נוספים?